מצילום מנה לרישום מלא בכמה שניות: איך זיהוי המזון עובד

רוב האנשים לא עוזבים אפליקציות מעקב כי הן לא מדויקות, אלא כי הרישום לוקח יותר מדי זמן. הנה שלוש דרכים לרשום ארוחה בלי לחפש כל מרכיב בנפרד.

בואו נודה: אף אחד לא נוטש אפליקציית מעקב תזונה כי המספרים לא מספיק מדויקים. נוטשים כי בשעה עשר בלילה, אחרי יום ארוך, לחפש "פיתה" ואז "חומוס" ואז "סלט" ואז לבחור כמות לכל אחד בנפרד זה פשוט יותר מדי עבודה.

המדד האמיתי של כלי מעקב הוא לא הדיוק שלו. זה כמה שניות לוקח לרשום ארוחה, כי כלי שלא רושמים בו הוא כלי שלא עוזר בכלום.

1. צילום: המנה שלמה, בבת אחת

מצלמים את הצלחת. הזיהוי מפרק אותה לפריטים, מעריך כמות בגרמים לכל אחד, ומסמן עד כמה הוא בטוח בזיהוי. אם יש כמה פריטים, מקבלים רשימה לאישור לפני שמשהו נכנס ליומן.

נקודה חשובה על ציפיות: הערכת כמות מתמונה היא הערכה, ולכן הכמות תמיד נשארת שדה שאפשר לתקן. מנה של 180 גרם שזוהתה כ-150 היא לא בעיה, כל עוד לוקח שתי שניות לתקן.

2. משפט חופשי: כותבים כמו שמדברים

"חצי פיתה עם חומוס וסלט". זה הכול. לא לבחור פיתה מרשימה, לא להוסיף חומוס בנפרד, לא להזין 50 גרם ידנית. משפט אחד, והמערכת מפרקת אותו לפריטים עם כמויות.

זו לא רק נוחות, זה שינוי בסוג הפעולה: מ"למלא טופס" ל"לספר מה אכלתם".

3. ברקוד: למוצרים ארוזים

סורקים, והערכים מגיעים מהקטלוג. אם המוצר לא נמצא במאגר, יש דרך מוצא שרוב הכלים לא נותנים: מצלמים את תווית התזונה שעל האריזה, והערכים נשלפים ממנה ישירות. המוצר נשמר אצלכם, והסריקה הבאה שלו מיידית.

הדבר שמשתפר עם הזמן

כל מאכל שזיהיתם או תיקנתם נשמר בקטלוג האישי שלכם. זה אומר שהשבוע השני מהיר יותר מהראשון, והשלישי מהיר יותר מהשני. הקוטג' שאתם אוכלים כל בוקר כבר מחכה עם הערכים הנכונים והכמות הרגילה שלכם, בנגיעה אחת.

מתי כל שיטה מנצחת

• צילום: מנה מורכבת, אוכל בחוץ, משהו שקשה לתאר.
• משפט חופשי: כשאתם יודעים בדיוק מה אכלתם וזה מהיר יותר להקליד מלצלם.
• ברקוד: כל דבר ארוז.
• מועדפים: מה שאתם אוכלים כל יום. שתי נגיעות.

הרעיון הוא לא שיטה אחת מנצחת, אלא שתמיד יש דרך שלוקחת שניות, בכל מצב שבו אתם נמצאים.