מה בעצם רואים במסך ההתקדמות של מאזן

ארבע לשוניות, ובכל אחת שאלה אחת שהיא עונה עליה. סיור מודרך במספרים שלכם: מתי תגיעו ליעד, מה כדאי לצמצם, ומה באמת אומר ה-BMI.

מסך התקדמות שמראה גרף יפה ולא אומר לכם מה לעשות מחר בבוקר הוא קישוט. מסך ההתקדמות של מאזן מחולק לארבע לשוניות, וכל אחת עונה על שאלה אחת מוגדרת.

לשונית משקל: "מתי אני מגיע ליעד?"

למעלה המשקל האחרון שרשמתם, בדיוק כפי שהוא, ולידו כמה השתנה מהשקילה הקודמת. מתחת גרף עם כל התאריכים, ואז שלושה מספרים: כמה אתם עכשיו, כמה כבר ירדתם, וכמה נשאר.

הדבר החשוב שם הוא שורת הקצב: "נשארו 4.2 ק"ג, בקצב הנוכחי כ-9 שבועות". הקצב מחושב מהשקילות שלכם בפועל בשבועיים האחרונים, לא מהבטחה שנתתם בהרשמה. אם הקצב האמיתי שלכם איטי מהתוכנית, המספר הזה יגיד לכם את זה בלי לרכך.

לשונית תזונה: "מה לשנות מחר?"

זו הלשונית שהכי משנה התנהגות, והיא בנויה סביב עיקרון אחד: מה שמעניין זה לא הסכום החודשי, אלא כמה כל מאכל עולה לכם ל-100 גרם.

סכום חודשי רק אומר לכם שאתם אוכלים הרבה לחם, וזה כבר ידעתם. לעומת זאת "בגט: כ-425 קק"ל ל-100 גרם" זה מספר שאפשר לפעול לפיו כבר בארוחה הבאה, על ידי כמות קטנה יותר.

לכן יש שם שתי רשימות, והן לעולם לא סותרות זו את זו:

• מאכלים עתירי קלוריות: איפה שווה לצמצם כמות.
• מקורות החלבון שלכם: מה שווה לאכול יותר.

מאכל שהוא מקור חלבון טוב לעולם לא יופיע ברשימת הצמצום. לא הגיוני להמליץ לכם באותה נשימה לצמצם ולהוסיף את אותו דבר.

בנוסף יש שם גרף קלוריות של השבוע הנוכחי מול קו היעד, ותובנה שבועית שמזהה אם יש לכם יום חוזר שחורג מהממוצע. ברוב המקרים זה יום שאפשר לתכנן מראש.

לשונית BMI: הקשר, לא ציון

הערך עצמו, ורדיקט צבעוני, וסרגל שמראה איפה אתם על הסולם. חשוב לומר את זה בכנות: BMI הוא מדד גס. הוא לא מבחין בין שריר לשומן ולא יודע איפה השומן יושב. לכן הוא שם כנקודת ייחוס אחת, לא כציון תעודה. מה שמעניין יותר הוא הכיוון שלו לאורך זמן, ובשביל זה יש גרף מגמה.

לשונית יומן: "האם אני עקבי?"

רצף ימי הרישום, ומפת עקביות של ארבעת השבועות האחרונים. אין כאן ניקוד ואין נזיפה, כי הנתון הזה קיים בשביל דבר אחד: יעד מסתגל טוב רק כמו הנתונים שמזינים אותו. אם רשמתם שלושה ימים מתוך שבעה, גם המנוע החכם ביותר ינחש.

ולחיצה על כל יום פותחת אותו במלואו: מה נאכל, וכמה קלוריות נצברו מול היעד של אותו יום.

העיקרון המשותף

בכל ארבע הלשוניות ניסינו לשמור על אותו כלל: מספר שלא אומר לכם מה לעשות איתו לא צריך להיות על המסך.